אל תעשו את הטעות הזאת

זה קורה כמעט בכל בית: באמצע ארוחת הערב, באוטו בדרך לחוג, או דווקא ליד אנשים אחרים.

הילד מסתכל עליכם בעיניים סקרניות ושואל את השאלה המביכה: "אבא, כמה כסף יש לנו?" או "אמא, כמה את מרוויחה?"

בנקודה הזו, רוב ההורים נופלים באחת משתי מלכודות נפוצות.

שתי הטעויות הנפוצות של הורים

1. השתקת השיח: "על כסף לא מדברים"

תגובות כמו "זה לא עניינך", "לא מדברים על כסף" או "זה נושא למבוגרים" או אפילו "מספיק", עלולת לשדר לילדים שסביב כסף יש סוד גדול, בושה או סכנה.

התוצאה: הילדים מתחילים לפתח חרדה כלכלית, חושבים שמשהו לא בסדר, או לחלופין – לומדים שכסף הוא נושא טאבו שלא מתייעצים לגביו.

• 
  

2. זריקת מספר ללא הקשר

בצד השני של הספקטרום, יש הורים שנלחצים ועונים במספר מדויק: "אני מרוויח 15,000 ₪".

התוצאה: לילדים (במיוחד בגילאים צעירים) אין שום סרגל מידה. עבורם, 10,000 ₪ נשמע כמו סכום אינסופי שיכול לקנות את כל החנות, או לחלופין סכום קטן שמלחיץ אותם. מעבר לכך, ללא תיווך, המספר הזה עשוי למצוא את עצמו למחרת בבוקר בשיחה בגינת המשחקים.

אז איך עונים נכון? 3 פתרונות פרקטיים

אפשר ורצוי לנצל את השאלות האלו כדי לבנות אצל הילדים יחס בריא, אחראי ומפוכח לכסף.

1. מבינים מה הסיבה האמיתית לשאלה

לרוב, ילדים לא באמת מחפשים נתון חשבונאי. הם מנסים להבין דברים אחרים לחלוטין:

• ביטחון: "האם יש לנו מספיק? אנחנו עניים?"

• השוואה חברתית: "למה לחבר שלי יש X ולנו אין?"

• סקרנות כללית: איך העולם עובד.

מה עושים? מחזירים בשאלה מעצימה: "שאלה מעניינת! מה גרם לך לחשוב על זה?" או "למה לדעתך חשוב לדעת?". התשובה שלהם תכוון אתכם בדיוק למה שמעסיק אותם באמת.

2. מדברים במונחים של "סדרי עדיפויות" ולא בערך מוחלט

במקום לענות במספר יבש, מסבירים את הקונספט של תקציב וחלוקת משאבים.

• איך זה נראה בפועל?

  "ההכנסה שלנו מספיקה כדי לשלם על הבית, האוכל, החוגים והצרכים של המשפחה, ואפילו לחסוך קצת. מתוך מה שנשאר, אנחנו בוחרים יחד על מה להוציא – למשל, לצאת לחופשה משפחתית במקום לקנות מכשיר חדש."

3. הופכים את הדיון להזדמנות למידה

השתמשו בשאלה כדי ללמד איך כסף עובד בעולם האמיתי:

• שואלים מה לדעתם בכלל נחשב לכסף: רק כסף מזומן או גם מה שבבנק? דירה? תיק השקעות? חפצים שיש לנו? רכב?

• אפשר גם להסביר שכסף מגיע מעבודה, כישורים וזמן.

• מדברים על ההבדל בין "רצון" (רוצה את המשחק החדש הזה) לבין "צורך" (אוכל, קורת גג, חינוך).

• משתפים (בגובה העיניים) באיך מתקבלות החלטות כספיות בבית.

דגש חשוב

תוכן השיחה פחות משנה מהתחושה שהילדים יצאו איתה.

אם הילדים ירגישו שהנושא מאיים, הם יחשבו שכסף זה דבר מאיים.

אם הם ירגישו שהם יכולים לשאול ולהתעניין - אז מבחינתם כסף יהפוך לשפה שאפשר ללמוד.

בשורה התחתונה

שאלות על כסף הן לא איום – הן הזדמנות פז חינוכית. כשאנחנו עונים בפתיחות, ברוגע ובליווי תיווך נכון, אנחנו מעניקים לילדים שלנו את אחד הכלים החשובים ביותר לחיים: אינטליגנציה פיננסית בריאה.

מוזמנים לעקוב לעוד תוכן ולהזמין כאן סדנה לכם, לילדכם או לארגון שלכם.